לוחות פליז Q235 ו- Q345 בדרך כלל לא נראים מבחוץ. ההבדל בצבע לא קשור לחומר הפליז, אלא נובע משיטות קירור שונות לאחר גלגול הפליז. בדרך כלל, פני השטח אדומים לאחר קירור טבעי. אם נעשה שימוש בקירור מהיר, נוצרת שכבה צפופה של חמצון על פני השטח, מה שיוצר צבע שחור.
בעיצוב חוזק כללי, נעשה שימוש בפליז Q345 מאחר שיש לו חוזק גבוה יותר מאשר פליז Q235, חוסך פליז ב-15%-20% בהשוואה ל- Q235. בעיצוב של שליטה באיזון, Q235 הוא טוב יותר. ההפרש במחיר הוא 3%-8%.
בנוגע לזהות, קיימות כמה הצהרות:
א.
- במפעל ניתן להשתמש בשיטות לחימה כדי להבחין בערך בין שני החומרים. לדוגמה, מלחימים מוט עגול קטן על שני לוחות פלדה באמצעות מוט לחימה E43, ואז מפעילים כוח גזירה. ניתן להבחין בין שני סוגי לוחות הפלדה לפי מצב ההורס.
- המפעל יכול גם להשתמש בדיסקית כדי להבחין בערך בין שני החומרים. בעת גרידת פלדה Q235 עם דיסקית, הניצוצות הם חלקיקים עגולים וכהים בצבע. לעומת זאת בפלדה Q345, הניצוצות הם מפוצלים ובהירים בצבע.
- בהתאם להבחנה בצבע שטח החתך של שתי הפלדות, ניתן להבחין בין שני הסוגים. בדרך כלל, שפת החתך של Q345 היא בצבע לבן-אפור.
ב.
- על פי צבע הלוח, ניתן להבחין בין חומרי Q235 ל-Q345: צבע ה-Q235 הוא ירוק, ו-Q345 הוא אדמדם-מקצת (הערה: זוהי השוואה רק לפלדה שחדשה לגמרי ולא ניתן להבחין ביניהם לאורך זמן).
- הבדיקה החומרית המובהקת ביותר היא ניתוח כימי. תכולת הפחמן ב-Q235 וב-Q345 שונה, וכך גם ההרכב הכימי. (זו שיטה אמינה לחלוטין).
- כדי להבחין בין חומרים מסוג Q235 ל-Q345 באמצעות בדיקת לحام: חיברו שני חתיכות פליז מאותו החומר הלא ידוע ולמדו אותן באמצעות אלקטרודה רגילה. אם נוצר סדק בצד אחד של הפליז, ניתן להוכיח כי מדובר בחומר מסוג Q345. (זו ניסיון מעשי).